מטרת המחקר הייתה לבחון את עמדותיהן של שלוש קבוצות במגזר היהודי: קבוצת ילידי ישראל להלן: ותיקים, קבוצת יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר
וקבוצת יוצאי אתיופיה – כלפי העדפה מתקנת המכוונת לשלוש קבוצות מטרה: עולים מאתיופיה, עולים ממדינות חבר העמים לשעבר ואנשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך.
על סמך תאוריות האינטרס האישי – האינטרס הקבוצתי, האינטרס הקבוצתי הקואופרטיבי, ותאוריית האיום המוכלל, שוערה אינטראקציה בין מוצא המשיבים
לזהות קבוצת המטרה בניבוי העמדה כלפי העדפה מתקנת.
במחקר השתתפו 377 ותיקים, 287 יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר ו 252 יוצאי אתיופיה, אשר – הוקצו מקרית להציג את עמדותיהם
כלפי העדפה מתקנת המכוונת לאחת משלוש קבוצות המטרה. הממצאים איששו את השערת האינטראקציה:
כאשר קבוצת המטרה הייתה עולים מאתיופיה, העמדות החיוביות ביותר ביחס להעדפה מתקנת היו של יוצאי אתיופיה, לאחר מכן
של הוותיקים, ולבסוף של יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר. כאשר קבוצת המטרה הייתה עולים ממדינות חבר העמים לשעבר, העמדות החיוביות ביותר ביחס להעדפה מתקנת היו של
יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר, לאחר מכן של יוצאי אתיופיה ולבסוף, של הוותיקים.
כאשר קבוצת המטרה הייתה אנשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך, נמצאה תמיכה רבה בשלוש קבוצות – המוצא. השלכות תאורטיות ויישומיות של ממצאים אלה נידונות, ומוצעים מחקרי המשך.
מילות מפתח: העדפה מתקנת, עמדות הציבור, יוצאי אתיופיה, יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר
למאמר המלא לחץ על הלינק למטה
